פצעים קשיי ריפוי: סוגי פצעים בעור

פצעים ברגליים מתחלקים באופן כללי ל-3 קבוצות עיקריות:

• פצעים על רקע מחלת כלי דם ורידיים
• פצעים על רקע מחלת כלי דם עורקיים
• פצעים על רקע מחלת הסוכרת

פצעים (כיבים) על רקע מחלת כלי דם ורידיים

כיבים ורידיים נגרמים כתוצאה מפגיעה במסתמים של כלי הדם הורידיים ועימוד (פקקת) של החזר הדם.
כיבים ורידיים יופיעו בחלק הפנימי של השוקיים התחתונות.
הכיבים הללו מפרישים, קיימת נטייה לבצקת, צבע העור הינו חום וקיימת רגישות וכאב במגע.

פצעים (כיבים) על רקע מחלת כלי דם עורקיים

כיבים עורקיים נוצרים מהיצרות של דופן העורקים וממצבים של יתר קרישיות של מרכיבי הדם הגורמים להיצרות ולחסימת זרימת הדם וחמצן לרקמות.
כיבים עורקיים יופיעו בגפיים התחתונות בין אצבעות כף הרגל לעקב, בקצה האצבעות, וכן בפטישון החיצוני ( Lateral Malleolus).
הכיבים הללו חיוורים. כף הרגל קרה למגע, ללא שיער וחסרת דפקים פריפריים.

פצעים (כיבים) על רקע מחלת הסוכרת

כיבים סוכרתיים הינם אזורים של נמק המתפתחים בעקבות חוסר תחושה (נוירופתיה), האופיינית לחולי סוכרת ואסכמיה. יש להבחין בין הכיב הנוירופתי לבין כיב המשלב נוירופתיה ובעיית כלי-דם.

הכיב הנוירופתי מתאפיין בחוסר תחושה של כף הרגל וביצירת יבלת (callus) מסביב לכיב. סימני הכיב: כף הרגל חמה, דפקים פריפריים נמוכים.
החולה הסוכרתי הסובל מחוסר תחושה (נוירופתיה), אינו חש בנזק הנגרם לעור מחבלה, גוף זר או חום וקור. כל פצע או חתך קטן עלול להתפתח לכיב.
10%-4% מחולי הסוכרת בקהילה סובלים מכיבים בגפיים תחתונות. כל שנה 4% – 2% מכלל החולים הסוכרתיים מפתחים כיבים ברגליים. קיימים סיבוכים של זיהומים : 0.5% – 0.2% מהחולים הסוכרתיים בעלי הכיבים עוברים קטיעה מידי שנה. שיעור התמותה של חולי הסוכרת עם הכיבים הוא פי 2 מאשר חולי סוכרת ללא כיבים. חולי סוכרת שעברו קטיעה סובלים משיעור תמותה של פי 4 מחולים סוכרתיים אחרים.

אודות פצעים אונקולוגיים ופצעי ניתוח שאינם מחלימים נרחיב במאמר נוסף.

ישיבה ממושכת על כסא או שכיבה ללא יכולת תזוזה במיטה הינו מצב שדורש התייחסות ותשומת לב מרובה מצד המטופל וסביבתו. התאמה של כרית ישיבה נכונה ואו מזרון לפצעי לחץ המביא לידי ביטוי את הלחצים והעומסים המופעלים על האיברים בגוף הינה קריטית למניעת פצעי לחץ.

מאמר זה הנו חלק 2 מתוך המדריך לפצעי לחץ ופצעים קשיי ריפוי.

לקריאת חלק 3 של המדריך >>