השפעת חמצן על פצע

 

האם טיפול נטרוקס, המזרים חמצן מקומי וטהור לפצע, יכול לסייע למטופל עם פצע בכף רגל סוכרתית?

 

NATROX הינה מערכת קטנה ודיסקרטית לטיפול בחמצן טהור בפצע. המערכת מאפשרת למטופל ניידות והמשך שגרה יומיומית מבלי לפגוע באיכות החיים, בשונה מטיפול בתא לחץ. נביא כאן תיאורי מקרה של טיפולים בפצעי כף רגל סוכרתית

בבריטניה ובעולם שכיחות מחלת הסוכרת הולכת וגדלה ואיתן גדלות גם העלויות לטיפול בתוצאות הסוכרת. לדוגמה כיום, הטיפול בפצעי כף רגל סוכרתית בבריטניה עולה כ- 600 - 700 מיליון פאונד בשנה.

על מה נדבר?

נביא את עיקרי הדברים ממאמר הבוחן את התפקיד של חמצן המקומי, מערכת NATROX  לריפוי פצעים, המראה את ההשפעה של חמצון מוגבר על ריפוי פצע באמצעות סדרת מקרים של מטופלים עם כיבי רגל סוכרתית.

הגוף דורש יותר חמצן כאשר הוא צריך לטפל בפצע!
נוכחות של פצע מגדילה את הצורך של הגוף בחמצן כיוון שריפוי פצעים דורש פעילות של יצירת תאים חדשים. חמצן הינו חלק חשוב בפעולת התאים לצורך המרת גלוקוז לתוך אדנוזין תלת-זרחתי (ATP). עם מספיק חמצן, מולקולת גלוקוז אחת יכולה לייצר 36 מולקולות של ATP, בהשוואה למצב של היפוקסיה (חמצן נמוך) בו מיוצרות רק שתי מולקולות.

 

ומה היה עד היום?

טיפול היפרברי, כלומר, טיפול בלחץ גבוה נוסה לראשונה בשנות השלושים, על צוללנים הסובלים "ממחלת הצוללנים" הטיפול פותח בהמשך כדי לתמוך במטופלים שעברו ניתוח לב, וחולים שנפגעו מהרעלה של פחמן חד חמצני.
התפקיד של חמצן בריפוי פצעים מתועד מאז 1960, כשהתגלה במקרה כי חולים עם הרעלת פחמן חד חמצני שטופלו עם חמצן פצעיהם נרפאו מהר יותר.

טיפול בחמצן היפרברי בתא בלחץ אינו מאפשר ניידות, שכן לא ניתן לספק חמצן לפצע בטיפול רציף בקהילה או בבית. בנוסף, תא לחץ יכול לספק טיפול רק לפרקי זמן קצובים, מה שאומר כי רמות החמצן בפצע גדלות מעט, כ-4.5% -6%  בשבוע.
לאחרונה, נחקרו שיטות מקומיות של טיפול בחמצן כגון צילינדרים גדולים של חמצן המחוברים לפצע או לאזור הפצע.  יחד עם זאת, טיפול בחמצן מקומי נמצא כמוביל לריפוי, אך הוא עדיין מגושם כיוון שהוא דורש נוכחות במרפאה, מה שפוגע באיכות החיים והניידות של המטופל.
חמצן מקומי אמבולטורי  NATROX מביא פיתוח משמעותי בתחום הטיפול בחמצן, מכיוון שהוא מספק טיפול רציף בחמצן, בניגוד לתא לחץ או תא גפי משום שנטרוקס הוא מכשיר קטן, קל, נייד ונוח לשימוש.

 

מה זה נטרוקס?

מכשיר הנטרוקס מורכב מ"מחולל חמצן" קטן המופעל באמצעות סוללה נטענת, המזין לפצע חמצן טהור ולחות בריכוז אטמוספרי של 96% ובקצב של 13 מ"ל לשעה בעזרת צינורית דקה וממברנה המונחת על מיטת הפצע. מחולל החמצן יכול להיות מחובר בנרתיק על המותניים לרגל, או בכיס המכנסיים ובכך לאפשר למטופל ניידות רגילה ודיסקרטית. המכשיר אינו רועש, מתאים לשימוש גם במהלך הלילה, ומבטיח טיפול רציף ומתמשך.
המדע מאחורי הטיפול בחמצן מקומי הוא רחב ובעל ראיות קליניות רבות
NATROX עשוי לסייע רבות בטיפול בכיבי כף רגל סוכרתית בשל מחקרים המראים שיפור במשך זמן ריפוי הפצע.  בבריטניה פותח פרוטוקול לטיפול בפצעים בעזרת NATROX הטוען כי יש לשקול שימוש ב- NATROX במטופלים הסובלים מחוסר חמצן בפצע, בעיות בריפוי הפצע או ריפוי איטי של הפצע.

 

סדרת מקרים שהתרחשו בבית החולים אדנברוק בקיימברידג' ובבית החולים סנט ג'ורג' בלונדון

 

סדרת טיפולים שנפרשה על פני 6 חודשים וכללה 10 אנשים בעלי כיבים כרוניים, שאינם מתקדמים לריפוי על רקע כף רגל סוכרתית, וטופלו ב NATROX לתקופה של 8 שבועות.

 

שיטת המחקר

נבחרו מטופלים עם פצעי כף רגל סוכרתית מאלו המטופלים על ידי צוות רב תחומי בבתי החולים שנזכרו לעיל, כולם סובלים מסוכרת ובעיות עורקיות.
כדי להיכלל במחקר היו חייבים, להתקיים הקריטריונים הבאים:
1. אין שיפור משמעותי בפצע למרות טיפול מיטבי לזמן מינימלי של 4 שבועות
2. המטופלים יכולים להחליף בעצמם את הסוללה במכשיר.

מהלך הטיפול

מערכת  NATROX הונחה ישירות על מיטת הפצע לייעל את הדיפוזיה של החמצן.
זמן החלפת החבישה הוכתב בהתאם למצב הפצע, מצב המטופל ופרוטוקול הטיפול של בית החולים.
עם זאת, בכדי ליצור עקביות במהלך המחקר כלל החולים החלו בטיפול המשולב עם חבישת אצות ויוני כסף וחבישת הידרופולימר משנית לספיחת ההפרשות מהפצע ואגד חצי נמתח כדי לקבע את החבישה למקום.
במידה שלא היו סימני זיהום החבישה הוחלפה לחבישת אצות רגילה וחבישת ספוג לקיבוע.
המטופלים חזרו לקליניקה פעם שבוע ובין הביקורים טופלו על ידי אחיות הקהילה.
הטיפול ארך 8 שבועות, והפצעים צולמו ונמדדו.

תוצאות

התוצאה המשמעותית ביותר הייתה הפחתה משמעותית בגודל הפצע, בקבוצה מאתגרת עם פצעים שנחשבו פצעים כקשים לריפוי.
51% הפחתה ממוצעת בגודל הפצע
7 מתוך 10 מטופלים בדרך לריפוי
ומטופל 1 עם פצע סגור

 

*2 תיאורי מקרה מתוך ה- 10

 

מקרה א'

אישה בת 46, שהייתה תלויה באינסולין מאז חוותה התפתחות מאוחרת של סוכרת מסוג 1 בשנת 1998,  ובשנת 2004 אובחנה עם נוירופתיה פריפריאלית. למטופלת התפתח פצע סוכרת בעקב השמאלי, שטופל במשך 56 שבועות ללא תגובה לטיפול סיסטמי, אנטיביוטיקה וטיפולים מתקדמים נוספים כולל לחץ שלילי. המטופלת שהתה בממוצע 8-11 שעות כל שבוע במרפאה, ולוותה כל הזמן ע"י בעלה שגם החליף את החבישות כאשר היו בבית. גודל הפצע היה  0.562 ס"מ, ולמרות שהמטופלת סובלת מבעיה של נוירופתיה, היא דיווחה על חוסר נעימות וכאבים בפצע.
טיפול מקומי עם נטרוקס
לפני תחילת הטיפול ב- NATROX, בוצעה בדיקת דופק פריפריאלית ברגל והתקבל אישור להתחלת טיפול. המטפלת חוברה לנטרוקס.
כאשר המטופלת קיבלה טיפול נטרוקס, החבישה הוחלפה פעמיים בשבוע, פעם אחת במרפאה ופעם אחת ע"י בעלה, כך שלמעשה ביקרה פעם אחת בלבד במרפאה. בשבוע השישי, הפצע נסגר לחלוטין.
המטופלת דיווחה כי המכשיר קל לשימוש, אינו פולשני ונוח. הטיפול בנטרוקס הקל על התחושה הלא נעימה שחוותה בטיפולי העבר, והיא אהבה את זה שלא הייתה צריכה לשנות את שגרת היומיום שלה וכי הטיפול בנטרוקס לא היה מורגש מבחינתה.

 

מקרה ב'

מטופל בן 76 עם סוכרת מסוג 2 המטופל בתרופות דרך הפה. המטופל עבר קטיעה של החלק הקדמי של כף הרגל (transmetatarsal), כאשר הוא חזר למרפאה וסקולארית לאחר הניתוח למעקב אחרי כמה שבועות, הפצע התפרץ והיתה לו שכבה גדולה ועבה של רקמה נמקית שכיסתה את רוב הפצע. הוא עבר ניתוח מעקפים, בעקבות סריקת אולטרסאונד ודופלר שאישר כי ניתוח ההשתלה נכשל, נראה כי אין עוד ניתוחים ופרוצדורות הזמינות לו.
המטופל והצוות הרפואי היו נחושים למנוע קטיעה גבוהה יותר, ולכן רצו למצוא דרך לרפא את הפצע. הרקמה הלא נקייה היתה בעייתית לטיפול ב NATROX, אך עם זאת, לא היו אפשרויות אחרות.
לאחר 8 שבועות טיפול בנטרוקס החל להיווצר שיפור מסוים במצב הפצע, והפצע הגיב בחיוב לחמצן. גודל הפצע קטן ב- 70%. למרות שלא הושג ריפוי מלא בתקופת המחקר, הסיכון לקטיעה נוספת הופחת באופן משמעותי.

 

 

באנגליה מידי שנה, 7300 איש עם סוכרת עוברים קטיעה, דבר הפוגע משמעותית באיכות החיים ומשפיע משמעותית על אחוזי התמותה. מחקרים מראים כי ל- 70% מהאנשים הסוכרתיים שעברו קטיעה יחיו עוד 5 שנים, נתון זהה עבור אנשים עם כיב רגל סוכרתית. העלות השנתית הכוללת של פצע בכף רגל סוכרתית בשנים 2010-2011 נאמד בכ- 580 מיליון ליש"ט, המהווה 0.6% מההוצאה הלאומית לבריאות באַנְגלִיָה. מתוך ההוצאות, יותר ממחצית היה עבור טיפול בקהילה, בבית החולים ושאר שירותים הניתנים באשפוז, שירותים לטיפול בפצעים וקטיעה.
לכן, כל התערבות בריפוי או התערבות שתצמצם במידה ניכרת את הגודל הפצע ברגל סוכרתית יכולה להפחית את שיעורי הזיהום, קטיעות ועלויות נלוות, ואת איכות חיי המטופל.
מכשיר, כגון נטרוקס, שניתן להשתמש בו בבטחה ובקלות על ידי צוות סיעוד ומטופלים בקהילה יכול להיות צעד בכיוון הנכון לחיסכון.

נטרוקס הוא הפתרון במקרים רבים של פצעים בכף רגל סוכרתית
התפקיד החיוני של חמצן בריפוי פצע ידוע מזה זמן רב, חידושים בהנגשה וצורת הטיפול מביאים פוטנציאל חדש ביישום של טיפול בחמצן מקומי. מקרים אלו מצביעים כי השימוש ב NATROX  מאפשר טיפול 24/7. נטרוקס קל ודיסקרטי, קל להפעלה ונגיש לכל מטופל.
ייתכן שניסיון השימוש בנטרוקס על פצעי כף רגל סוכרתית יכול לסייע גם בפצעים מסוג אחר.

למאמר המלא לחצו כאן